דבש האנטיביוטיקה של הטבע
הדבש נחשב לאחד ממשמידי החיידקים הטובים ביותר הקיימים בטבע ומתפקד למעשה כאנטיביוטיקה טבעית.
יכולת זו הכרחית לדבש כדי שיצליח לשרוד זמן ארוך בכוורת. התכונה המאפשרת לדבש להשמיד את החיידקים ואף את החזקים שבהם, היא יכולתו לספוג לחות מכל גוף חי.
לכן, חיידק שבא במגע עם דבש מאבד את הנוזלים המצויים בו ומת.
בסדרת ניסויים הושמו חיידקים שונים בתוך דבש טהור וכולם הושמדו לחלוטין. המחקרים מוכיחים כי אין ולו חיידק אחד שמצליח להתפתח בדבש.
הדבש מכיל שפע של מינרלים, ויטמינים ואנזימים ההכרחיים לתפקוד התקין של גוף האדם, ובהם: ברזל, סידן, נתרן, מגנזיום, צורן, אשלגן, זרחן, אבקת פרחים,
חלבונים וחומצות אמינו. שיעורם של הרכיבים משתנה בין סוגי הדבש השונים בהתאם לסוגי הפרחים המהווים את מקור הצוף, עונת השנה בה נאסף הדבש,
מזג האוויר ואופי הקרקע אשר בה צמחו הפרחים. סוג הפרחים מהם נאסף הצוף משפיע גם על צבעו וטעמו של הדבש.
הדבש מקל גם על מערכת העיכול. בעוד שסוכר רגיל צריך להתפרק לגלוקוזה ופרוקטוזה על מנת להפוך זמין לגוף האדם, הדבורים מפרקות את החד סוכר לדו סוכר (פרוקטוז וגלוקוז)
וחוסכות ע"י כך את הצורך בפרוק החד סוכר בגוף. הדבש שכבר עבר את תהליך הפרוק ע"י הדבורים נספג במהירות במערכת העיכול והופך מיד למקור אנרגיה זמין.
הודות לזמינותו של הדבש למערכת העיכול הוא מקל על הסובלים מעצירות. להקלה על עצירות מומלץ לצרוך את הדבש יחד עם ירקות ופירות טריים.